סמינריונים במתמטיקה נחלקים לשני סוגים עיקריים: הסוג הראשון הוא סמינריון פדגוגי-עיוני המתייחס לדרכי הוראה במתמטיקה, שיטות דידקטיות להעברת חומר ודרכים לבניית מערכי שיעור. הסוג השני הוא סמינריונים העוסקים במתמטיקה בטהרתה, תוך צלילה לנושאים שונים לעומקם, תוך בחינת היקשים לענפים מתמטיים אחרים והשלכות
רפראט, פרזנטציה או מצגת הם הדרך שלך להציג במבט-על את הרציונל לעבודה שלך, גם למי שאינו מתמצא בחומר ואין לו פנאי להתעמק. הרפראט יכלול בדרך כלל את נושא המחקר ושאלות המחקר, רקע תיאורטי מתומצת המסביר את הידוע בתחום ואת המניע למחקר, שיטה, ממצאים עיקריים ונקודה-שתיים לדיון. הפאנצ' העיקרי ברפראט הוא היכולת שלכם "לתפוס" את הקהל (מרצה, עמיתים ללימודים) ולגרום להם להבין, גם בלי כל עבודת החקר המעמיקה שביצעתם, את הרעיון המרכזי של המחקר שלכם מתוך עניין, הנאה וזרימה.
סמינריון בהפרעות בתקשורת חייב לבחון היבט מאוד מסוים בתחום המקצוע של קלינאות תקשורת, למרות הרצון העז שלך להוציא לאור את הידע העצום שהצטבר אצלך לצד ניסיון מעשי, השואפים לפרוץ החוצה. שימו לב, ככל שהנושא שתבחרו לעבודה זו יהיה ממוקד יותר, העבודה תהיה מקצועית יותר וההשלכות הקליניות שלה תהיינה ישימות יותר.
תואר שלישי, דוקטורט, Ph.D זו כבר עליית מדרגה. גם אם אתם נושאים כבר משרה בכירה, מלאים בידע מקצועי תיאורטי ומעשי בתחום המומחיות שלכם, וגם אם עשיתם דרך ארוכה באקדמיה, התואר השלישי הוא בהחלט אוורסט לטפס עליו בדרך לפסגה. דוקטורנטים רבים מחפשים איזו שהיא "יד ימין" שתלווה אותם לאורך מסע כתיבת העבודה; אדם רציני שניתן לסמוך עליו ולחלוק איתו את כובד המשא. יחד עם זאת, רובם המכריע מעוניינים להישאר מעורבים לגמרי בתהליך הכתיבה והמחקר ולא להישאר מחוץ לתמונה. בשביל זה יש לכם את מסלול הליווי המלא לדוקטורנטים
סוציולוגיה הוא תחום שרק נשמע כבד, אבל בעצם זו הנאה גדולה לכתוב בו. הוא נושא שכולל את החיים שלנו בעצמם, על כלל הסוגיות והמורכבויות שהוא כולל. יחד עם זה, שלא ניאבד, ישנם תחומים בחיים שלנו שהם, כמה מפתיע, לא חברתיים ולכן לא נשייך אותם לסוציולוגיה. אל תדאגו, נמצא להם מספיק מקום בפסיכולוגיה, קרימינולוגיה, חינוך מדעי המדינה ועוד. צריכים עזרה בגיבוש שאלת מחקר בסוציולוגיה?
מחקר איכותני הוא מחקר שבו אנחנו מתעניינים בחוויות, בתפיסות ובעמדות של משתתפי המחקר בנוגע לנושא המחקר. לאחר העיסוק בידע התיאורטי במהלך כתיבת הספרות, אנו "יורדים לשטח": לשמוע, לקלוט בין המילים, להריח ולחוות כיצד הדברים מתרחשים במציאות.